
לפני שנכנסים
המקום שממנו מגיעים. לפעמים רק ממנו אפשר לראות כמה רחוק או קרוב הבית.

אפשר לחשוב עליו כרגע שבו נכנסים פנימה.
יש בו חוץ וסף, חדרים קרובים ורחוקים, דברים ששמרנו, דלתות, מקום לשקט, ארמון ודמויות שחיות בו. לא כדי לקבל פירוש — כדי לראות מה כבר נמצא כאן.
אין מפה אחת נכונה. דלת אינה בהכרח חסימה, אבן אינה בהכרח משא, וחדר חשוך אינו אומר דבר לפני שהאדם שחווה אותו נותן לו משמעות.
אנחנו מתחילים בשאלה פשוטה: איפה זה נמצא? מה קרוב? מה רחוק? מה פתוח? מה סגור? מי יכול להיכנס? ומה מרגיש נכון כרגע?

המקום שממנו מגיעים. לפעמים רק ממנו אפשר לראות כמה רחוק או קרוב הבית.
לא כל דלת חייבת להיפתח מיד. אפשר לשים לב לקצב, לבחירה ולמי מקבל רשות להיכנס.
לובי, סלון, חדרים פרטיים, דלתות ומפתחות. כל אדם מסדר את הקרבה אחרת.
דברים ששמרנו אינם מקבלים פירוש מראש. אפשר לבחור מה לפתוח, מה להשאיר, ומה לבנות מחדש.
כאן נפגשים המלך או המלכה, היועצים, הלוחם, הליצן, הנזיר ושאר הדמויות.

הבית הפנימי אינו סוף הדרך. מה שנראה בתוכו חוזר אל הבחירות, היחסים והיום־יום.
המשמעות אינה שייכת לדמות, לחפץ או לאתר. היא נוצרת במפגש של האדם עם מה שהוא רואה.
כל אחת חיה לפי חוקים משלה, רואה משהו אחר ושואלת אחרת. כשמדברים איתה — היא עונה רק מתוך הדמות שלה.

פליאה, סקרנות, משחק והתחלה חדשה.
להיכנס לעולם של הדמות ←

תנועה, משמעות ואומץ לעזוב מקום שכבר אינו מתאים.
להיכנס לעולם של הדמות ←

דמיון, חיבור בין דברים והפיכת אפשרות למעשה.
להיכנס לעולם של הדמות ←
פרספקטיבה, זיכרון, הקשבה והבחנה.
להיכנס לעולם של הדמות ←

רכות, חיות, נוכחות ויכולת לאפשר לתנועה לקרות.
להיכנס לעולם של הדמות ←

דיוק, נוכחות ויכולת לראות הבדל קטן.
להיכנס לעולם של הדמות ←מלך ומלכה, מועצת יועצים, לוחם, נזיר, ליצן, מאהב, מטפל, מורד, שומר שער, אסיר וצל. הם אינם מבחן אישיות. הם דמויות שאפשר לפגוש ולבדוק מה קורה ביניהן.
למי שרוצה לעבוד עם המקום הזה מעבר למסך, נשמרות שתי שכבות נפרדות: התבוננות אישית, ועבודה מקצועית למטפלים ואנשי מקצוע.
מפות לציור ולסימון, שאלות פתוחות, כתיבה וניסוי קטן במציאות — בלי אבחון ובלי פירוש חד־ערכי של סמלים.
שכבת עומק שמבחינה בין תצפית, השערה, פרשנות והתערבות, וכוללת גבולות ברורים מתי להמשיך, להאט או לעצור.
והבית הפנימי מאפשר לבדוק איפה זה פוגש אותי.