של מי הנעליים?
תפקיד שקיבלתי, שבחרתי, שירשתי או שנכנסתי אליו מפני שלא היה מי שייכנס.
דימוי חתימה · הבית הפנימי
הילד עם הנעליים הגדולות
ילד עומד בנעליים שאינן במידה שלו. אולי הן של מישהו אחר. אולי הן מחכות לו. אולי הוא כבר למד ללכת בהן.
בדימוי המקורי מופיע הרעיון של "תפקיד לפני זהות". באתר אנחנו לא קובעים שזה הסיפור שלך; אנחנו משתמשים בסצנה כדי לפתוח שאלות.
הן עדיין גדולות?
מה שהיה פעם גדול מדי יכול להפוך עם הזמן למידה שלנו — ומה שהתאים פעם יכול להישאר על הרגל גם אחרי שכבר אינו מתאים.
איך הולכים בהן?
לא רק מה התפקיד אומר, אלא מה הוא עושה לגוף, לקצב, לבחירות ולדרך שבה אנחנו נעים בעולם.
מי נשאר בלי הנעליים?
מה בי קיבל מקום דרך התפקיד — ומה אולי נדחק הצידה מפני שהיה צריך "להיות" משהו מהר מדי?
שאלהאיפה בחיים לבשתי תפקיד לפני שהרגשתי מוכן/ה?
שאלהמה בתפקיד הזה כבר באמת שלי?
שאלהאם הייתי מוריד/ה לרגע את הנעליים — מה היה מתגלה?